הבלדה על אוריה

פורצת מלחמה תופסת כותרות
אני ואוריה רצים לתפוס עמדות הגדוד נשלח דרומה לגבול הרצועה
הגענו לקיבוץ שננטש מתושבים נשארו בו רק פרות ועובדים זרים
שיחקנו כדורגל ושמענו חדשות
המגד אומר שיש חשש להתלקחות בשתי החזיתות
ואוריה אומר שמשהו מסריח
כי איך זה שכולם בלבנון ורק אנחנו ברפיח
וחיילים נופלים שם בתעלות הצפוניות
כשאנחנו לא עושים כאן כלום וישנים בשמירות
רק אוריה לא נרדם בלילות
הוא לא נרדם

קיבלתי אות של ניצחון איזה דיכאון
מלחמת לבנון מספר שתיים
אני רוצה לצחוק אבל בוכה עד השמיים
אוריה החיתי בוכה איתי חייו הם משל הנמשל הוא אני

ניתקנו טלפונים כבר לא צופים בחדשות
מפחדים להכיר את פני המשפחות
אוריה ברח מהקיבוץ ועלה לצפון
אין ברירה הוא אמר זה ענין של שליחות
הוא הצטרף לגדוד סיור והגיע עד ביירות
אבל הגדוד נסוג אחורה ואיתו גם אוריה
ביום שהם חזרו הייתי בלוויה
בכו שם הרבה וצעקו על מה
אני צועק מישהו ראה את אוריה
לא יודע לומר אני הרגשתי מוזר כל אדם שראיתי נראה לי מוכר
עצמתי עיניים ושקעתי בתנומה
בראש מהדהדים הקולות על מה
ואיפה אוריה

קיבלתי אות של ניצחון איזה דיכאון...

בביתי כבר מחכה לה המעטפה
ואין עליה חותמת של משרד הביטחון וראש הממשלה
ניתנה לך הזכות לענוד את אות ההוקרה
על שלחמת במלחמת לבנון השנייה
אבל אני בכלל הייתי בדרום
כף רגלי הקטנה מעולם לא דרכה בלבנון
באמת שאני לא רוצה לאבד את הצפון
על כל הפשעים תכסה הסיכה על החור שבלב ועל עלבון האומה
את כל הפצעים תכסה הסיכה את אובדן החבר והאמון שנפגע
רק את הדם אוריה מי יכסה את הדם
אבל הוא לא עונה וקולו נדם
הוא נעלם

קיבלתי אות של ניצחון איזה דיכאון
מלחמת לבנון מספר שתיים
אני רוצה לצחוק אבל בוכה עד השמיים
קיבלתי אות של ניצחון איזה ביזיון
מלחמת לבנון מספר שתיים
אני רוצה לבכות אבל צוחק לי בשמיים
אוריה החיתי צוחק איתי
הוא אומר לי אין כאן נמשל אתה זה אני
אוריה החיתי צוחק איתי
הוא אומר לי עזוב אותך תשכח מזה אחי

מילים: חי אפיק, לחן: חי אפיק