20 שנה

כולם ישבו אל השולחן כפי שהתבקשו
אורחים באו לכאן, ואחר-כך נטשו
אני הגעתי למצוות וזו סיבה לחגוג
עד שקיבלתי רישיון כבר אין לאן לנהוג

החברים שלך הופכים להיות משא כבד
לא נשאר הרבה ביד שאפשר עוד לאבד
תמונה על הפסנתר שלא לקחתי למסגר
ציור של אהבה גדולה שלא ידעה שתגמר

עברתי כבר עשרים שנה
לא יאמן שנשארו לי עוד
עשרים כאלה לפחות
בנקודה הזו אפשר כבר
לכבות את הנרות

אחרי פרידה כזו אני חוזר עייף
הצטופפנו לתמונה - נכנסתי רק עם הכתף
הרגשתי בגרון בחילה, יצאתי לרחוב
עד שקיבלתי מנגינה כבר אין למי לכתוב

עברתי כבר עשרים שנה
לא יאמן שנשארו לי עוד
עשרים כאלה לפחות
בנקודה הזו אפשר כבר
לכבות את הנרות

עברתי כבר עשרים שנה
לא יאמן שנשארו לי עוד
עשרים כאלה לפחות
בנקודה הזו אפשר כבר
לכבות את האורות

מילים: קוסטה קפלן, לחן: חיה מילר