מאבק

אם לא אנחנו אז מי
אם לא כאן אז איפה
אם לא עכשיו אז מתי
אלה החיים שלי ואלה מילותי

אני נאבק במאבק ממשיך מרים ראש ובסוף נדפק
כל פעם מחדש כי החיים הם לא משחק
הבנתי מאוחר מדי ידעתי שהורי ויתרו עלי
אבל עד מתי השיגרה תאכל אותי חי
כי העתיד מתקרב מהר מהר וזה מפחיד חוץ מהראפ
אני לא יכול בשום דבר להתמיד אין לא יכול לשלוט אין לא רוצה
קל לך להגיד פשוט מאוד תנסה תקשיב אחי זה המצב
אני רוצה לשנות רוצה לנסות, רוצה חברה,
לא מתחיל עם בנות, רוצה כסף, ובכל זאת לא מתאמץ לעבוד
שלא לדבר על הדרמה במשפחה את כל הבני זונות בשכונה
ואת החרא שאכלתי כחייל נקמה
יש לי תפתרונות לבעיות כוסאמק
אצלכם אין דאגות במקום להתחיל לעשות
הראש גם עובד שעות נוספות
אז על מה אני מתבכיין
אל מי אני מתלונן
כנראה כאין כתף שעליה אוכל להישאר

יום יום במאבק אני שורד
יום יום במחשבות מנסה להתמודד
יום יום דיכאון אני בשקט מתמודד
בסך הכל להיות לבד אני פוחד
יום יום מאוד טרוד אני לומד
יום יום על עצמי בעינים אני עובד
יום יום מתוסכל מעצה לעצה נוטר
מדבר עם עצמי בארבע קירות שומעים את ההד

אני נאבק במאבק שממנו רק אוכלים אבק
הולך על חבל דק מבורות יתר אני נחנק
אמא יקרה רשמתי לך מכתב פרידה
לא יודע מה קרה החיים אולי גדולים עלי
רוצה לשים סוף לסיפור כנראה חטאי לא ימחקו גם ביום כיפור
כל אחד נופל עלי לוחץ עלי
אלוהים אני לא יודע מה התוכניות שלך לגבי
רק אל תוותר עלי יש לי הרבה מה לתת
אני לא רוצה להיכנס לזה אבל אם כבר מדברים על הנושא
אין לי בגרות בקושי 12 שנות לימוד
הלכתי לאיבוד לא מדבר מרחמים מדבר מהחיים אה
לא נכנעתי בקרב
זו האמת לא שקר וכזב

יום יום במאבק אני שורד...

מילים: עדי רוזנברג, לחן: אבי אזיקרי