מתגעגע

את מצחי הקודח ידך מלטפת
מרגיעה, מנחמת, נותנת תקווה.
ברגע של שבר אותי את אוספת,
עוטפת ברוך ובאהבה.

מתוך תמונתך
מבטך בי נוגע
וכעת כשאינך
אני מתגעגע.

את אלי מביטה כה יפה וצוחקת
ואני רק רוצה לעמוד לצידך.
ממרחק השנים דמותך מתרחקת
אך הילד שבי לא עוזב את ידך.

מתוך תמונתך...

עוד מבט אחרון, את שוב נעלמת
ואני כאן בחושך נשאר לבדי.
כבר אינני פוחד אך נפשי עוד חולמת
שתישארי כאן עוד רגע איתי.

מתוך תמונתך...

מילים: חיים ברליאה, לחן: חיים ברליאה