כך אמר לי אבא

בשמיים ירח כבר מזמן נעלם
ואני עוד פוסע בלי לדעת לאן
ופתאום מהשקט קולו של אבא נשמע
תפילתו מהדהדת מעמקי הנשמה

להמשיך לחיות, כך אמר לי אבא
להמשיך לחיות, וללכת הלאה
אך איני תופס מה קרה באמת
איך הטעם נעלם כך פתאום מהעולם

והלב לא שוכח הוא טבול בדמעות
מתפתל ובורח לאותם זיכרונות
חוויות מבית הכנסת, ותפילות ליל שבת
בנפשי הנרגשת תישאר נא לעד

להמשיך לחיות...

מילים: ארלט ספדיה, לחן: אבשלום צוברה