מטאדור

על כוס יין חמוץ ומקטרת
נמסרות אגדות דור ודור,
איך מול שור בזירה הסוערת
שושנים אז זרק מטאדור.

אז נידמה כי צמחו לו לפתע כנפיים
אל שמיי אנדלוסיה יעוף,
אז סביליה כרעה לו על ארץ אפיים
סניור זה חלף ללא שוב.

מטאדור,
אל שמי אנדלוסיה יעוף,
מטאדור,
סניור זה חלף ללא שוב.

על כוס יין חמוץ ומקטרת
עוד נושרת דמעה סוררה
איך פתאום בזירה הסוערת
מטאדור מסביליה כרע.

כן סניור כמו תמיד זה בגלל סניוריטה
שצדה לרגע עינו
וכמו אז גם עכשיו בזירה כשאביטה
אראה בעפר את דמו.

מטאדור... מטאדור... מטאדור...

מילים: אורי ברזילי, לחן: יהודה בדיחי