זה שֶאוֹהַב

כשירח במרום נצרב
שוב חוזר אותו חלום נשגב
ומובן שזה תמיד עליו:
ההוא, שלי.
כמו לכם, גם לי מאוד ברור
שחלום זה לא סיפור סגור,
למרות הכל
זה אפשרי.

ויום אחד יבוא
זה שֶאוֹהַב.
עיניו יהיו טובות
לבו רחב
וגם אם יאחר
הוא יתעקש
להשאר.

מבט קטן אלי,
חיוך אחד,
ותוך דקה אולי
יושיט לי יד.
זה בטח קצת מוזר,
אך שנינו
לא נאמר דבר.

זה יקח לו עוד שבוע
או שבועיים,
או יותר.
העתיד הרי קבוע,
הוא יבוא
הומה מגעגוע.

ובית הוא יבנה
רק לו ולי
ממנו לא אצא
לרדוף צללים
רק עוד אביב או סתיו
עד שיבוא
זה שאוהב.

מילים: ג'ורג' גרשווין, לחן: אירה גרשווין