מנגינת קיץ

שוב יבש הקיץ בין גאיות ובין הרים,
ואיתו יבשו כול מדרונותי.
שוב בער הקיץ ובערו כול השירים,
אנה הלכו כול מנגינותי?

הם הלכו עם השלכת,
נסו עם אביב שתם.
ואיתם היית הולכת,
ותשובי רק איתם.

בלילות, ירח, בא אל הקיץ בכתום.
צד את הדממה בקרני זהב.
ואחר, פורח, עוד יום , אשר יבער אדום
ואין לי שיר עדיין, ששב.

הם הלכו עם השלכת,
נסו עם אביב שתם.
ואיתם היית הולכת,
ותשובי רק איתם.

כשינשור הקיץ, מן העצים האפורים,
שירתי תרד, אז, מכנף ענן.
אם הלך הקיץ, שבו אל פי כול השירים,
וכמו תמיד ושבת אל הגן.

הם חזרו עם השלכת
ועם האביב החם.
את היית איתם הולכת
ולכאן חזרת איתם.

את וכול שיריי איתי, שוב,
לעולם,
לעולם.

מילים: דודו ברק, לחן: נחצ'ה היימן