עכשיו

והיא אמרה מה שווה לעוף
אם לא מרגישים את הרוח בפנים
ואני כל כך לא מקורית ומצטטת את כולם,
אולי זה פשוט בגלל שזה משפיע עלי
כל כך, אולי פשוט, אין לי מה לומר בינתיים

וכל הזמן שעבר ובעצם לא זז
וכל האוויר שננשם ובעצם כמו אז
וכל הדלתות הפתוחות בפני
וכמה, יש יותר מזה עכשיו
עכשיו...

והנוף המדברי הזה כל כך הכניס אותי אליו
שונה כל כך אוהבת את איך שהוא גורם לי להרגיש
שיש עוד יופי מסנוור בחשיכה
זורחת, מתעקשת לגלות את מה
שכבר, מאז נסתר, חושבת מה לומר עדיין

וכל הזמן שעבר...

אמשיך לכבוש את יצרי ולעולם אנ'לא אשבע
המחשבות גם ינקרו עוד במוחי לעד
ואתפלל עליי בפניו, בפניו

וכל הזמן שעבר...

מילים: חנה גור, לחן: רועי לביא