לפעמים האהבה נגמרת

הוא עוזב פתאום, "כי למה לחכות".
ככה הוא אומר כשהיא לא שומעת.
נכנס למכונית, נוסע ברחובות.
והיא עוד ישנה, היא לא יודעת.

הוא משאיר מכתב - "תראי, אני עוזב.
אני מרגיש, הגיע זמן ללכת.
תחזיקי מעמד ואל תיקחי ללב".
ונעלם עם השלכת.

והיא בוכה, והוא מנגב את דמעותיה,
אף פעם לא יודע מה היא מרגישה.
והיא בוכה, והוא אומר שיהיה בסדר,
אך היא לבד בחדר, זקוקה לאהבה.

בחוץ הגשם כבר שוטף את הרחובות.
החורף מסוכן כמו עד לרצח.
והיא בערב מקשיבה לחדשות.
רוצה להירדם, לישון לנצח.

והיא בוכה...

זה לא אותו דבר כבר כמה חודשים.
הוא לא כתב לה שיר, הוא לא הביא לה ורד.
והיא חושבת לחזור אל ההורים.
כי לפעמים האהבה נגמרת.

והיא בוכה...

מילים: קובי פז, לחן: קובי פז