שבת אחר הצהריים

שבת אחר הצהריים
שמיים אפורים תולים כשק רטוב
ממטר מקומי מזרזף לאורך המרזב
ושנינו מקשיבים לו מתחת לשמיכות

האור האפור שניגר על עיניך החומות
ועל שיערך הגלי הפזור על הכר
נוגה שני בכוס תה מעוטרת בלימון
נשזר אל רקמת תחרה הפרושה על הקיר

שבת אחר הצהריים
אנחנו מדברים לאט, לרוב שותקים
צמיגים רטובים חודשים נתיב במים
בדירה הסמוכה שקשוק צלחות וצחוקים

האור האפור שניגר על עיניך החומות...

שבת אחר הצהריים
קרניים אחרונות גוועות בנשיקה
שמלה אדומה משחירה על מרבד
ושנינו ביחד ושנינו לבד

האור האפור שניגר על עיניך החומות...

מילים: דני נוימן, לחן: חני דינור