כמעט בלי להכאיב

הנה אני שקטה
שקטה ומהורהרת.

ריבוע החלון
ושארית היום
נוטה להעריב.

אולי אני עכשיו
בזיכרונך עוברת
כמו ציפור קטנה
שעל כתפך חונה
כמעט בלי להכאיב.

וזו המחשבה
עודה כנדבה
לחשכה.
מול יופי מעודן
אתה הרי מוגן
משכחה.

אולי אני עכשיו
בזיכרונך עוברת
כמו ציפור קטנה
שעל כתפך חונה
כמעט בלי להכאיב.

מעבר לכתפי
תמונת הנוף נותרת.

ריבוע החלון
ושארית היום

בנוגה מאוחר.

רק מעלה נופל
עוברת בי צמרמורת
הייתי כאן אתמול,
הייתי כאן אתמול
ואהיה מחר.

וזו המחשבה...

אולי אני עכשיו...

מילים: רחל שפירא, לחן: נחצ'ה היימן