כצמרות שקטות

גם לשירים מגיע זמן לנוח
דף אחרון, לבן, עף לבדו
ברוח.
הכול סגור, הספר, החלון ורק הלב
נשאר פתוח.
עכשיו להתרחק מכאן בשקט
בלי אומר ודברים שעת השיר חומקת.
שם בגנים, רינת הציפורים, אפילו היא
כבר מתרחקת.
יש בוקר לשירים ויש גם ערב. הנה
המסכה האחרונה נושרת. יריד ההבלים
של המילים. רק האמת
פשוטה נשארת.
בגן אילמות הציפורים שלנו, והשתיקה אולי
סולחת לכולנו. זוהי העתיקה במנגינות
יפה ממנה לא שמענו. דו-שיח
בלי מילים, על שפת הערב
על רקע השקיעה המאוחרת
פריחה לילית ודומיית מילים
כצמרות שקטות בקצה הדרך.

מילים: נתן יונתן, לחן: ניב קאופמן