סימפוניית נישואין קטנה

אשתי למולי ואני מול אשתי,
ובינינו ניצב השולחן
העמוס בכל מה שנאכל ונשתה
מיקסם הראוי כי יולחן.

פתיחה מקצבית במצלתיים ותוף
זה המים הרותחים בקומקום.
כניסה נכונה של קלרניט רך וטוב
זו אשתי הנחפזת לקום...

התה הנמזג לכוסות - קסילופון
(מה יפה היא אישה עסוקה)
צלצול משולש והמיית סקסופון
רבותי, זו בחישת הסוכר ...

ולחם טרי בריבה חכלילית
שכן, נגמרה העוגה ...
שיחתנו קולחת ... היא - חלילית
אני קונטרה-בס או עוגב

זה המים רותחים...

וכך פטפטנו לרגע דומם
וידנו תומכת סנטר
אינני יודע למה זה דומה
אך זה מתחרז עם פסנתר.

ריקות הכוסות, רק שרדה בם תמצית
השולחן מכוסה פירורים
אז אנחה ... וסיגריה נצית
בשקשקות גפרורים.

ועולה העשן ונתקל בזהב
של קרני השקיעה החודרות
וזהו סיום כאשר נאהב
לגיטרה ושני כינורות.

זה המים רותחים...

אכן, זהו ערב ערב ושקט
של מים, קומקום ושולחן
וערימה של פרוסות כמו בנקט
ואישה היושבת מולך...

זה המים רותחים

מילים: מאיר אריאל