האחרון בעשירון התחתון

הוא כל כך מסכן שמסתכל על הראי מרחמים זורק הוא
לעצמו פרוטה...

חמש שנים אני זרוקבבית הגב כואב והגגון דולף,
יש אנשים שחייבים לי כסף.
הרבה שנים שמדרגות שוטף.
אישתי חולה, הילדים בפנסיה והקטן נושם בקבוק חמצן.
אבי אומלל, בתי מוכת דיפרסיה והאזור שלנו מסוכן.

אני אומלל.
אני מסכן.
אני האחרון בעשירון התחתון.

וחוץ מזה אני גם מגמגם גם כי בבר מיצווה צעקו לי בוז,
וברית מילה עשו לי פעמיים וכתינוק זרקו עלי תפוז
וההורים שלי רימו בדמקה וככה הם דפקו לי את העתיד,
ומעולם הם לא קנו לי מסטיק כן, בגללם אני כזה מפסיד.

אני אומלל.
אני מסכן.
אני האחרון בעשירון התחתון.

שנים עבדתי כשמש בית כנסת, פיטרו אותי היו שם
קיצוצים.
ואין לי כסף למנת פלאפל, אני גונב קבוע חמוצים.
אני אדם מסכן ומקופח פח דפקו אותי גם כן במילואים,
אני אוסף שם תרמילים של עוזי ואין ביטוח על הסיכונים.

אני אומלל.
אני מסכן.
אני האחרון בעשירון התחתון.

הוא כל כך מסכן שמסתכל על הראי
מרחמים זורק הוא לעצמו פרוטה.
הוא כל כך מאומלל שקבצנים ועניים
היו זורקים לו איזו עצם או פרוסה...

מילים: קובי אוז, לחן: קובי אוז