למה הלכת ממני

מאז שאת הלכת
יש לי דיבור של משורר.
הולך לא מגולח,
לא מסתרק, לא מסתדר.
כמעט יאוש של הומלס,
מן פריק עלוב של החיים.
כותב עצוב כמו ביאליק
ולא אכפת לי מה אומרים...
כמו למשל:
שוחה בים פתוח
ומחפש לי רק אותך.
כמו נוצה ברוח,
אני צנחן ללא מצנח.
ובעולם שלי
סרטים זרים ללא תרגום.
יושב כאן בלעדיך,
אני אבוד, לא מבין כלום.

אז למה הלכת ממני?
למה גזרת את התמונה?
למה הלכת ממני?
אז בואי, אני עכשיו נכנע...

על השעון בבית
אני השפרצתי עם מטף.
והכלים המלוכלכים
כבר מגיעים לי עד האף.
אני תמיד בטלפון
הפכתי נודניק אמיתי.
החברים שלי
מרחמים, יוצאים איתי.

אז למה...

אני קונה חלב,
חוזר ואין לי נס קפה.
אני קונה סוכר,
חוזר, רואה נגמר התה.
המפתחות בפנים,
ושוב אני נשאר בחוץ.
בהר של עיתונים
אני שוכב, אני מחוץ.

אז למה...

מילים: קובי אוז, לחן: קובי אוז