היום הקצר בשנה

זה היום הקצר בשנה
עוד בוקר שנפתח בדמעה
מול מראה בתוך כלוב של דממה
אני מתרסקת

מנסה לגנוב נחמה
בתוך פנים שאיבדו את הדרך
מביטה אל עיניו בתחינה
רואה את עצמי ונפרדת רועדת

דיאלוג שלי עם עצמי
הוא רחוק חירש ואבוד
מחפשת אותו בתוכי
הוא נטש מביטה כעיוורת

כתבתי את דרכי אל ליבך
אזל הדיו נשכחה השורה
המילים שחיפשו אהבה
הותירו אותי בודדה מתייסרת

אחזתי בצל אהבה
ידיו חיבקוני כפסל
עבר שאזל בשתיקה
ונפש שבורה וכואבת
דיאלוג שלי עם עצמי
הוא רחוק חירש ואבוד
מחפשת אותו בתוכי
הוא נטש נשארתי חיוורת

דיאלוג שלי עם עצמי
הוא רחוק חירש ואבוד
מחפשת אותו בתוכי
הוא נטש נשארתי חיוורת
אצמח מחוזקת

מילים: עמית גל, לחן: עמית גל