בסוף העולם

בסוף העולם, בגבול שבין העצב לזיכרון,
מצאתי פינה שתרגיע אותי ואותך.
פינה קטנה, שאפשר לראות בה את השמש,
שוקעת אל הים, נמזגת לתוכו
ולוקחת איתה עוד יום.

יש משהו טוב שבא אלינו ככה,
מתוך החשיכה, צינה חודרת
מלטפת פנים רכות.
אני רואה, אותך רואה אחרת.
יש משהו בלבך שלאט נסגר
ולוקח איתו עוד יום.

אל תוותרי עלי עכשיו
לא, אל תשתני.
אל תחפשי עוד משמעות,
אני חושב שזאת טעות.
ומי יודע מה אפשר ומה אסור.

בסוף העולם, בגבול שבין העצב לזיכרון,
הבטתי בך, על פנייך זולגות דמעות.
אני רואה איך עוד רגע את נשברת,
כמו גלי הים, כמו השמש שוקעת ולוקחת
איתך אור יום.

אל תוותרי עלי עכשיו
לא, אל תשתני.
אל תחפשי עוד משמעות,
אני חושב שזאת טעות.
חכי עד שיבוא מחר.
אל תחפשי עוד משמעות,
אני חושב שזאת טעות.
חכי עד שיבוא מחר.

לא, לא אל תשתני,
לא אל תחפשי משמעות קדומה,
שוב אני נכנע והולך אלייך, אל הסוף שלך,
מנסה לומר שאני נשבר.

מילים: יאיר זיו, לחן: יאיר זיו