להסתיר את השמש

איתך אני שוכב בתוך ענן,
אני רעב כל כך, אבוד בזמן,
אני כותב את מה שיש לי להגיד
ולא אמרתי.

ואת כמו שיר ,זה מה שיש עכשיו,
אולי תראי אותי נשרף כמו כוכב,
נכנס אל תוך ענן אפור, בוער,
כמעט רומנטי.

את מנסה להסתיר את החשק זה ברור,
אני מנסה לא לנגוע, תגידי מה אסור.
אז תני לי לברוח, לשכוח אותך.

שעות עוברות כמעט כמו כאב,
אני ואת זזים לאט במעגל הלב.
אני כותב לך את חיי,
אם לא נרדמתי.

אולי תראי אותי, במקום לראות אותך,
חלש, באור הזה תמיד עומד ליפול,
אל תוך הנשמה שלי,
את שלך מכרתי.

את מנסה להסתיר...

אל תנסי להסתיר את השמש, היא מולך
אם תנסי לא לפגוע, אולי לא נסתבך
אז תני לי לברוח, לשכוח, אותך.

תני לי לברוח, לשכוח אותך....

מילים: יאיר זיו, לחן: שמוליק נויפלד