רואה את העתיד

היא יכולה לראות את העתיד
אם היא עכשיו בכף ידך נוגעת
היא יכולה בשקט להגיד
יותר ממה שתבקש לדעת...

פותחת בקלפים על אהבה
על כסף משפחה וכל היתר...
כן היא הפכה מזמן לאגדה
מפורסמים ביקרו אצלה בסתר...

ויום אחד הופיע גבר זר
דפק בדלת וחייך בפתח
והיא קיבלה אותו כמו אח יקר
כמו בן אהוד שהתגלה לפתע

והיא נתנה לו כל מה שאפשר
בישלה כיבסה שרתה אותו כמו עבד
אליה בלילות קרים חזר
והיא כמו אז עדיין מאוהבת

הוא לא דיבר אליה רוב הזמן
ושתי עיניו חמקו ממבטיה
ויום אחד מבלי להשאיר סימן
ברח עם כל כספה ותכשיטיה

והיא חיפשה אותו על שפת הים
פנתה אל כל מי שפגשה בדרך
אבל אהוב ליבה כבר נעלם
לכישורים שלה כבר אין שום ערך

אז מי יסביר לי איך קרה
שזו שרואה את עתידנו
עיוורת לעצמה ולא רואה
את כל מה שראינו בעיננו.

מילים: אהוד מנור, לחן: יהודה מסס