לא מתוק של אף אחד

עכשיו הכל רחוק וכבר כמעט איננו,
קשה להאמין שזה נגמר בינינו,
ארזנו שש שנים, אל תוך ארגז בשעתיים.

אני נוסע וחושב אולי לקחתי בלי לתת,
אני אוהב, שונא ומקנא, קשה להימלט.
מפה אני ממשיך לבד
אולי אשכח את הכמעט שלנו.

כבר לא מתוק של אף אחד
וזה שוב אני אותו לבד
בפינה הכי מוכרת וזה סתם.
סתם לכתוב למחוק שורות
סתם שטויות שבא לבכות,
מכתבים שלא יגיעו לעולם.

מילים עוד יזרמו וימלאו דפים ריקים,
אחרי הכעס האשמה הרחמים העצמיים,
הרי בסוף ישארו געגועים הביתה.

כבר לא מתוק של אף אחד...

אולי זה לא יכול להיות אחרת,
אולי אני חולם את החיים כמו סרט,
אבל עכשיו, אני יודע מה היה ולא יהיה אף פעם.

כבר לא מתוק של אף אחד...

מילים: יהודה פוליקר