רוקנרול

בגיל שלושים ושתיים הוא אוסף דברים לתיק
את מברשת השיניים ואת הכעס המעיק
מחזיק את הגיטרה מביט קצת מסביב
הילדות נשארת כאן הוא עובר לתל אביב
יש לו סיטרואן טרנטה משנות השישים
ששופכת שמן ונתקעת בכבישים.
הוא לא יודע מה יהיה ואיפה הוא ישן
הוא נוסע לנגן עם הזמר המפורסם
תל אביב היא רוקנרול הכול פתוח ורועש
מרגיש כמו חוץ לארץ הוא נורא מתרגש
אין לו כסף חברים מרגיש תמיד אשם
אבל הוא לא יוותר על החלום שמתגשם
ישן במכונית שוטרים באים לבדוק
ערפל הלילה מתפזר באור הבוקר המתוק
נפתחת לו הדלת הוא יגיע רחוק
ובין לבין הוא יושב על הספסל מול הים
רידינג מעשנת והחושך קם
אנשים יוצאים מהחורים לחפש הפתעות
אולי הלילה עוד יקרו לו ניסים ונפלאות
תל אביב היא רוקנרול הכול פתוח ורועש
מרגיש כמו חוץ לארץ הוא נורא מתרגש
אין לו כסף חברים מרגיש תמיד אשם
אבל הוא לא יוותר על החלום שמתגשם
ישן במכונית שוטרים באים לבדוק
ערפל הלילה מתפזר באור הבוקר המתוק
נפתחת לו הדלת הוא יגיע רחוק

מילים: יהודה פוליקר, לחן: יהודה פוליקר