הם ישנם

אלה ששוב לא יהיו.
אלה ששוב לא ניפגוש
אלה שלא יצחקו לעולם
אלה שקמו מול אש
אלה שרצו בראש
כל שהיו ואינם, עוד ישנם!

הם ישנם, בליבם של כולם...
הם ישנם ויהיו לעולם,
בחיוך הנפלא,
בצרורות המיקלע,
בשתיקה ובבכי החם...

כמה קצר האביב, כמה שותק המישלט
כמה אילמים השירים למולם,
כל המילים הגדולות, מה הן מול אמא אחת,
אמא אחת של אחד מכולם...

הם ישנם, בליבם של כולם...

שום זיכרון לא יסלח, שום שיכחה לא תימחוק
שום אהבה לא תגליד עם הזמן.
אלה שכאן - לא ידעו, שוב, אם לשתוק או לצעוק
רק השתיקות צועקות מעצמן...

הם ישנם, בליבם של כולם...

מילים: יוסי גמזו