לא אני הוא האיש

לא אני הוא האיש לא אני
אל שובו משכבר מצפה את
את קורות נדודי הישנים
לך הבאתי במקום טבעת.

במבט אל תצודי יגון
הוא חלף אך לא מת עדיין
התקרבי וראית בחלון
על מצחי העייף אות קין.

מה איכפת לך אני או הוא
או אחר יתנבא ביער
ובחצות תוך דממת הרהור
לך ירקום אגדת הסהר.

והשחר בשחוק עת יקרא
ויחרוק שן מבעד לדלת
אז יופיע אחר ושירה
לך ישיר משכימה ונבדלת.

מכולם מנת חלקך תקחי
בו יגון בו הצחוק בו הכח
ובמותך לא ידעו למי
את הקדשת את ליבך המנוח.

אל תבכי תעבורנה שנים
ואחר לך יביא טבעת
ואני לא אני הוא האיש
אל בואו משכבר מצפה את.

מילים: אלכסנדר פן