סתיו לבן

ושוב ירדה עלינו שיירת חסידות,
בדרך מן השלג אל השמש.
ובחולצת שבת הלבינו השדות,
לקראת הסתיו ארצי חמה נושמת.

הנה יורד הסתיו עם השקיעה העצובה,
על דרך העפר ועל עקבות האהבה.
על מרחבי השלף ולובן הכותנה,
על פני האנשים צרובי הקיץ.

על משעולי העדר צונח האבק,
עלי האזדרכת בסחרחורת.
ראשי החצבים שוב עולים מן המחנק,
שבין ראש השנה לבין החורף.

הנה יורד הסתיו עם השקיעה העצובה...

נשוב ונעבור בין חמה לבין ענן,
על דרך העפר המתחדשת.
על פני שדות הכותנה העומדים בעירומם,
בין ברק הממטרות לבין הגשם.

הנה יורד הסתיו עם השקיע העצובה...

מילים: יורם טהרלב