פתוח

מעץ תמר בערבה,
מתאנה במושבה
שמזהיבה
בגאווה;
מהכנרת הצְמֵאָה,
מתל אביב הַמְזִיעָה,
שמצדיעה
לכל דעה –
אני מוצא סיבות טובות להשתבח
ולהרים כוסית עם כל האחראים.

כולם קרובים,
כולם שווים,
אך אם תביטו מקרוב –
אנחנו קצת גנובים.
וזה תמיד הסוד שלנו:
לחתוך, אם רק אפשר, בסיבובים.

הנה שְרִירָן בְּגוּפִיָה
שומר מקום לַחֲנָיָה
וְשַר ותיק
שומר על תיק
ורבנית לאומנית
עושָה פרצוף לִשְמאלָנִית,
ואיש עם לוֹם
עוֹשה שלום.
היום כולם מוצאים סיבות להתכסח
אבל מחר בָּטוּחַ שוב נרים כוסית.

כולם קרובים . . .

היום כולם מוצאים סיבות להתכסח
אבל מחר בָּטוּחַ שוב נרים כוסית.

כולם קרובים . . .

מילים: חיים קינן