קרוסל

כי חייו של השחקן
אינם דומים לחיי אדם
הם גלגל כלל לא ענק
כמו שיש בלונה פארק
כמו אסיר הוא נע במעגל

כך חולפות להן בסך דמויות
יש עצובות ויש גם עליזות
אחריהן עם רשת פרפרים
על גלגל נעים השחקנים
בעליה וכן גם במורד
ותמיד תמיד אל עוד מחר אחד

השחקן וגם השחקנית
חולמים בליל ירח כה בהיר
על טטינה ועל אוברון
האוהבים רבים ומתפייסים
להם תהיה תמיד ציפור כחולה
במקסם של ילדות ורודה

כן חייו של השחקן
הרי אינם כחיי אדם
לאכול צריך בשביל לחיות
אם לחיות או כבר לחדול
ידע רק המלט הגדול

לשחק אופליה אומללה
לעולם יהיה לחלומה
של כל כוכבת או של מתחילה
שלנהר עמוק לקפוץ רצתה
וגם אותלו עוד נשאר צעיר
וליזיסטראטה כבר הייתה בעיר

כך קרה לזו הלכלוכית
לליזה דוליטל הלונדונית
שהפכה למגנת לבה
לגברת אה כל כך כל כך נאוה
לאחור בזעם מביטה
על התפקיד שהיה שלה

כי חייו של השחקן
אינם דומים לחיי אדם
אם הרפגון זה הקמצן
נכנס אצלו כל כך לדם
כל כך עמוק עמוק לדם

כי האוהבים תמיד טועים
אם בונציה או בקפריסין
הם שבים אלינו וחוזרים
לשכונתם וגם בפרברים
פיירו תמיד ירוץ אל קולומבין
ורק הבער זאת לא יבין

הגלגל לכן כלל לא ענק
כמו שיש בלונה פארק
כי החיוך העצב הבדידות
לנו הם וגם לכם
והסוף כטוב בעיניכם

מילים: רות כסלו