אלף הימים

יום אחד פתאום היינו במדים
במראה אחיד ובאותם פחדים
יום אחד ראשון ובלילה לא יכולנו לישון
זה לזה עוד יום עברנו לעבור
ואט אט למדנו זה על זה לשמור
ויחדיו התחלנו בספירה היומיומית לאחור

שמאל-ימין, אל תסחוב רגליים
אל תביט למטה וקדימה צעד
שמאל-ימין, שמש בעיניים
עד שהיא שוקעת זה נמשך לעד
עדי עד
יום יורד ומשקיט
יום עולה ומושיט יד
ולרגע קט אני שוב תמים
אני סופר אותם, את אלף הימים החמים
ובלילה געגוע שוב פושט כמו צל, כה אפל
הלאה, הלאה, עד הבוקר יבוא
הלאה, הלאה, עד הבוקר יבוא

בתחילה היינו רחוקים-קרובים
אחר כך היינו חברים טובים
כל אחד הרגיש, לא היה בינינו רגע אדיש
דאגות היו ואף איימו לשבור
אך היו לילות שמחה עד בוקר אור
אך תמיד המשכנו בספירה היומיומית לאחור

שמאל-ימין...

יום אחד פתאום פשטנו המדים
ובתוך הלב פשטו שוב הפחדים
יום חופשי ראשון ובלילה לא יכולתי לישון
השנים חלפו כבמטה קסמים
ולפתע תמו אלף הימים
שוב אני בבית ואתמול קיבלתי צו מילואים

מילים: אהוד מנור, לחן: סשה ארגוב