חוקר פרטי

לווי אותי
לווי אותי לגן
לפינת המשחקים
לנדנדה הישנה
לקרוסלה הקטנה
ארגז החול
והחרגול
שם בגינה

חבק אותי
אלך איתך
אלך איתך
אלך איתך תמיד

למגרש הכדורסל
בבית הספר היסודי
אל סוס העץ אל הערסל
אל החצר
אל הגדר
אל הענן

לווי אותי
לווי אותי
אותי לווי
לווי אותי לשם
כשאלבש את המדים
כשאעלה להסעה
כשאהרוג, כשאפצע
חכי אתי
תראי אותי
דברי אתי

לוי אותי
לוי אותי
לווי
לווי אותי
בדרך אל הים
בערב היורד על
הרחוב אשר יורד לים,
אל הרופא, אל השופט,
החזיקי לי ביד,
ובואי איתי,
חכי איתי,
לווי אותי
לווי אותי
לווי אותי
לוי אותי

אני מקשיב, שומע
את קולכם
מחדרי המדרגות
מריח דשא בלילות
על הנשיקה הראשונה
על החיבוק
בלב רועד
שם בגינה

נלך איתך
אל נא תדאג
אנחנו כאן
נלך איתך
תמיד
בעיני הילדים
בצעדים מתרחקים
בלחש רוח בתריסים
בצל העץ ובצלילי פסנתר צלולים

דברו אלי, אני מקשיב
לכם
שומע את קולכם
אני יושב אל השולחן
וכמו חלום ישן פותר
גבעת החול גלי הים
אני זוכר
משמע
אני קיים




כסי אותי
כסי אותי
כסי אותי
לפני שארדם
נשקי אותי לטפי אותי
החזיקי את ידי, נגבי
את הזיעה שעל מצחי
עצמי את שתי
עיניי, כסי
אותי, כסי
אותי,
כסי
אותי.

מילים: מיכאל גורביץ