נעלי הוגה

אם תרצו שאכנס לנעלי הוגה
או טיפוס נוגה -
התקווה הזאת קיימת
אך היא תתבדה,
אם איני שוגה

כשהערב שוב צונח,
את העיר עוטף
קל להתפלסף
אך אני אז מתמתח,
בא לי לכייף
הרהורי אוסף -

קם לי ויוצא ומטייל מעט בעיר,
מה שלא מוצא אולי אמצא באיזה שיר
עוד אמצא באיזה שיר
גם אחרי שלא אשיר עוד.

זהו תקליט שמספר
על צחוק ועל כאב,
משוגות הלב,
כשאדם אוהב יושב
בשקט וכותב,
זה מה שיוצא: -

זכרון ישן על אור השמש בשערה
כמו עמוד עשן שכבר נמוג בסערה
של אהבה שבערה ונשברה -

והשיר יוצא עכשיו בדרך לרחף,
הוא לא מסרב,
על הפטפון שלך עכשיו הוא מסתובב
ואותי עוזב.

מילים: עלי מוהר