למדי אותי

חמישים שנה סגרתי אותך
בתוך חומה בצורה
אנשים לא ידעו על קיומך
ילדה קטנה ומפוחדת

לא בכית לא בכית
שמא האויב אותך ישמע
לא פחדת
פן יקרוס העולם שבכית

נצעד יד ביד אל העולם ונביט בו
נרים ראש אל צמרות העצים
נבחין בטיפות הטל על העלים
נקשיב לפכפוך המים בנחלים

לא היה מקום בעולמך
לרגש, לחולשה
רק לשרוד רק לשרוד
לימים גיליתי אותך

הושטתי לך יד מהססת מלטפת
והוצאתיך אל העולם
למדת שניתן לבכות
להרגיש לפחד

פזמון...
עולם זה קיים ממשי
ואת ילדה תלמדי אותי
תלמדי אותי להבחין בו בעיניך הצעירות

מילים: איטה בן חיים קלר, לחן: יונתן דרור