אברם אברם

ימים רבים חלפו אברם,
עברו כבר ואינם.
מאז אותו היום שבו קראו לך לשם.
עמוק במרתפי העיר,
אותך זוכרים אברם.
כי איך אפשר לשכוח איש
כמוך בן אדם?

עם זוג עיניים חכמות
מגבעת על הצד.
עם פיסטוקים חמים
שנשארו עוד משבת.
תמיד מוקף בין ידידים
אף פעם לא לבד.
שותה מכל הבא לפה,
מכל הבא ליד.
שותה מכל הבא לפה,
מכל הבא ליד.

אברם אברם,
אנחנו פה בינתיים
אתה כבר שם עם כל הצדיקים כולם
ועם כוסית ביד אתה בינתיים
עושה שולחן עם הקדושים
על איזו עננה קטנה
ומספר להם על ארץ ישראל הנכונה.

ואיך ידעת איך איך איך
ברגע של היתול,
לשלוף כמו קוסם סיפור ישן מן השרוול.
ואיך אותו טיבלת טוב
ברוטב של פלפול,
ואנו כל מילה שתינו
כמו משקה צלול.
ובלילות, ובלילות
בצימאון אדיר
שתינו עד שהשחור נהיה בהיר בהיר
ובין הערק, השקדים
היין והשיר
אותך אהבנו לאהוב,
אהבנו להכיר.
אותך אהבנו לאהוב,
אהבנו להכיר.

אברם אברם...

ואם לא השתנית שם,
למעלה במרום,
אתה ממשיך אברם לשתות
מן האדום אדום
וכל המלאכים בגן בלילה וביום,
יושבים לשתות איתך, אברם
- עושים לך מקום.

אז אם יוצא לך לפגוש שם את ההנהלה
תעשה לנו טובה, אברם,
טובה אחת קטנה
ספר להם עלינו קצת,
תזרוק איזו מילה,
שכשנבוא לשם שייתייחסו בהבנה.
שכשנבוא לשם שייתיחסו בהבנה.

מילים: יוסי בנאי