הביישן

ידיד שלי היה ביישן, שזה נורא.
יותר ביישן היה הנ"ל מנזירה.
מביישנות הוא הסתתר מאנשים,
עד כדי כך שהתזנר הוא מנשים.

כולם אמרו "האיש הזה ממש חידה,
תמיד נראה לבד, אפילו במיטה."
בדרך נס הכיר מלאך בדמות אישה
הוא התאהב והיא גם בו. קבעו פגישה.

היה ביישן, כל כך ביישן,
היה כמו בתולה.
היה ביישן, כל כך ביישן.
ביישן, זה לא מילה.

למחרת שהתכונן הוא למפגש,
שתה כוסית קטנה, היה מאוד נרגש.
בדרך אל האהובה המשיך לשתות.
ליד ביתה הוא כבר היה שיכור כלוט.

מרוב בושה דפק על דלת לא נכונה,
ואז פתחה לו את הדלת השכנה.
עם השכנה הזאת ת'לילה הוא חילק.
בבוקר קם, ביקש סליחה והסתלק.

היה ביישן, כל כך ביישן...

עבר עוד יום, לאהובה מייד צלצל.
קבע שנית פגישה, אחרי שהתנצל.
וכשיצא הוא את חמדת ליבו לפגוש,
מביישנות שתה ושוב איבד ת'ראש.

בערב שוב עמד, שיכור חסר אונים.
בבוקר קם עם אשת מתכנן גנים.
למחרת נישא, אך שוב היו בושות.
מצאו אותו, סחוט, במסיבת גרושות.

היה ביישן, כל כך ביישן...

חודשיים כבר עברו, הוא לא איבד תקווה
והוא המשיך לחרוש יפה את הסביבה.
אבל בגלל אותה בושה המשיך לטעות,
לילות שלמים עם כל מיני נשים תועות.

ראו אותו יוצא מכנס של שוטרות.
בבית מלון קפצו עליו שש תיירות.
כל כך ביישן היה עד שהיו מקרים
שלפעמים הוא התעורר בין שני גברים.

היה ביישן, כל כך ביישן...

שנים רבות חלפו מאז קבע איתה
ולא ויתר, כי הוא נורא אהב אותה.
והוא חיפש אותה במשך השנים,
חיפש בתוך מיטות מתחת לסדינים.

ואם תראו אותו עייף מרוב חולשה,
תבינו מה עושה לבן אדם בושה.
כי ידידנו התמים והצעיר
מרוב בושה שכב עם כל נשות העיר.

היה ביישן, כל כך ביישן...

מילים: יוסי בנאי