הזר מקנא לחן רעייתו

אל תלבשי את שמלת החג
אל תצחקי לעולם
מסביבך יחנף ויפתה וילהג
ואני מעגל עולמים לך חג
ואני על קוו כמו עיט חג
ממלטך מבני חם ונוצרך מקהלם
לבל תראי שמש לבל תדעי חג
לבל תצחקי לעולם

אם תנוסי אל סתר בית
אם בשבת רעים תשטי
לא תנוסי מקול העיט
המצעק לך אשתי אשתי

אל גובה מתנייך ויקר רגלך
מי עפר יגלה מעיני
כמו נר אלווך וכאויב ארגלך
כי שלי את כולך כולך כולך
בחזיז צפורנייך ובגץ עגילך
ורואייך שונאי וחובך מעוני
ונבקע העפר בו תדרוך רגלך
ובקעו מעפר עיני

ובלכתך אל משכב בשניים
וביצוע זרים תשעטי
לא תנוסי מאיש העיניים
המצעק לך אשתי אשתי

מאצבע זרים ממבט ונשימה
קנאתי תסובך כאם
ושמתיך לשמה וישבת נשמה
לא חנך ירצה לא קולך ישמע
והקפצתי עלייך זקנה בת יומה
ויפוצו עוגבייך ולא נשיבם
וזכרת לי כל אלה עד כלות נשימה
רעיה רעיה ואם

ובהיות בינתך לחושך
ובנושכך בקללה את רישתי
מה נותר לו לאיש החושך
המצעק עוד אשתי אשתי

מילים: נתן אלתרמן