המטריה

על פני הכביש היא שוטטה לה
בגשם עז היא שוטטה
בלי מטריה, כי לא הייתה לה
איזה מזל שלי הייתה

לעזרתה מייד זינקתי,
כזה אני, תמיד הוגן
במטריה אותה חיבקתי
והיא אמרה בלחש "כן"

תחת גשם שוטף, בגן עדן דולף
היא הייתה לי כמו מלאך
בגן עדן דולף תחת גשם שוטף
לו יכולתי להיות שלך

וכך צעדנו לנו שניים,
ובאוזנינו מנגינה
שטפטפה מן השמיים
על גג של מטריה קטנה

היה לי כה נעים ונוח
בתוך מבול שלא נגמר
הייתי אז מרגיש כמו נוח
ובתיבה איתה נסגר

תחת גשם שוטף...

אולי זו שטות וגם איוולת
אך הגלים חוזרים לחוף
ועל האופק אין תוכלת
כאשר הגעת אל הסוף

היא נפרדה, כל כך בשקט
אמרה "תודה, וגם סליחה"
הנה הנה, היא מתרחקת
בדרך אל השכחה

תחת גשם שוטף...

מילים: ג'ורג' ברסאנס, לחן: ג'ורג' ברסאנס