כמה שונה

כמה דומה ועם זאת כמה השתנה
כמה שונה ועם זאת כמו לפני שנה
איפה את עכשיו
יפתי מדוע זה הלכת.

ואני יושב כמו פעם
הקפה על המרפסת
באותם האנשים אני טועה
בחיוך אני שומע
מי עזה ומי כועסת
אך אותך אני שומע ואותך אוהב.

כמה דומה...

ואני עוצר כמו פעם
מול חנות ספרים בדרך
ומבחין לפתע שידי ריקות
ואני ממשיך ללכת
בין צללים חולפים עם ערב
אך הזכרונות מכים עוד ברקות.

כמה דומה...

כורסאות קטנות קניתי
ועציץ חדש עם פרח
וצבעתי בלבן את הגינה
אך הבוקר לא מגיע
הבדידות קרה כמו קרח
המיטה שלי פתאום כל כך גדולה.

מילים: ג'ורג' מוסטקי, לחן: ג'ורג' מוסטקי