נשים חולפות

את השיר הזה נקדיש
לכל אותן העלמות,
שחלפו בלי שנרגיש
ליד שנותינו התמימות.

העלמות שהערצנו
ושאיבדנו בדרכים.
העלמות אשר החמצנו
כשהיינו נבוכים.

לאישה היפהפיה
שחלפה מול חלונינו
והשאירה, כמו פיה,
צל תקוה בתוך עינינו.

למקסימה ההיא כמו פרח
עם השפתיים שחייכו.
לחייכנית בצד הדרך
עם הגומות שצחקו.

לאותן נשים תועות
שנעלמו עם אחרים
ועכשיו הן נשואות
לבעלים ממורמרים.

ולגבירות אשר פגשנו
עם ריח בושם לא מוכר.
ולקטנה כשהתביישנו
והתהפכנו על הכר.

ולאותה אחת שפעם
כל כך חיכתה לי וחיכתה,
אבל אני, יכני רעם,
אותה השארתי לבדה.

ונזכור את הילדה,
כן גם אותה עוד לא שכחנו.
היה הושיטה את ידה
אך אנחנו לא לקחנו.

את הפה שלא נישקנו
כי לא ידענו מה זה טוב.
את החיבוק שלא חיבקנו
כי לא ידענו לאהוב.

יום אחד כשנשב
ובתוך הלב רוחות נושבות.
נזכור אז בכאב
את הגבירות החטובות.

ולא נשכח עד יום מותנו
ת'עלמות הכי יפות.
נזכור תמיד בנשמותינו
את כל אותן נשים חולפות.

זה סיפור אהבותי
שחמקו מתוך ידי.
הן חלפו, אהובותי
ונשארתי לבדי.

לבדי.

מילים: יוסי בנאי