פזמון פשוט

הפזמון הזה שנשיר עכשיו
הוא פזמון רגיל בלי יומרות.
אין בו הברקות והוא לא כוכב,
הוא פשוט פזמון בלי בשורות.

זה פזמון רגיל, חלש ואדיש
ונראה איום ונורא.
לא כל כך קצבי, לא כל כך חדיש,
סתם פזמון ללא מטרה.

בפוליטיקה הוא לא מתעסק,
לא מבחין בין שמאל לימין,
הוא גם מלחמות מזמן לא עושה,
בשלום הוא לא מאמין.

מספרים שהוא לא הכי דתי,
אך על אלוהים לא ריכל.
אף על פי שהוא מאוד מסורתי,
לא ראו אותו מתנחל.

הוא כבר לא מוזמן לשום פסטיבל
של מצעד שירי השנה.
לא שומעים אותו גם בגל הקל,
כי מזמן הוא לא באופנה.

בעצרת עם אותו לא רוצים,
כי הוא לא כל כך עממי.
אילו רק היה פזמון עם ביצים,
כבר מזמן היה לאומי.

יום אחד הוא מת ללא כל הילה,
בחיוך ובלי שום טינה.
לא השאיר עקבות, לא השאיר מילה.
הוא גם לא השאיר מנגינה.

מספרים שכאשר שאלו אותו מלאכי השירה שבאו לקחת אותו,
אם לפי דעתו עשויים שירים לקרב את השלום במזרח הפזמון,
הוא חייך, הרהר, ושמעו אותו אומר:
"לה לה לה..."

מילים: יוסי בנאי