שיר הבעל המקרין

את הבדידות שלה היא לא כל כך אוהבת
כשאני יוצא לדוג לי בנהר
זאת האישה שלי יש לה תשוקה נלהבת
לשכב במיטתי עם כל אורח זר,
לשכב במיטתי עם כל אורח זר.

הו, כן, אני קרנן יש לי בראש קרניים
ככה התחיל אצלנו ירח הכלולות
לאהובה שלי יש חגיגה בשניים
רק אני מוזמן יפה לא לעלות,
ורק אני מוזמן יפה לא לעלות.

כל מי שרק רוצה מי שצמא בדרך
את צמאונו מרווה מתוך הכוס שלי
כל מי שרק עונד על דש הבגד פרח
תדעו לכם שהוא קטף אותו אצלי,
תדעו לכם שהוא קטף אותו אצלי.

על המיטה שלי הם מבלים פנטסטי
איש לא חושב עלי אני כמו סמרטוט
לו שאלו אותי כמה דגים תפסתי
היה זה לפחות גילוי של קצת תרבות,
היה זה לפחות גילוי של קצת תרבות.

בשעת הארוחה אוכלים כל מחזריה
של האישה שלי את המנה שלי
לי לא אכפת אם היא פותחת שעריה
אבל אני דורש גם אוכל בשבילי,
אבל אני דורש גם אוכל בשבילי.

סוף סוף הם כבר הולכים הנבלות האלה
אבל בדלת הם עומדים ומפטירים
שלום קרנן נחמד בעל קרני הפלא
וכך אותי לבד במים משאירים,
וכך אותי לבד במים משאירים.

מילים: ג'ורג' ברסאנס, לחן: ג'ורג' ברסאנס