זוג מטריות

בראשונה הנפש המתה
הגוף רעד הלב החסיר
פעימה
זה לא קורה לי
לא קרה עם אף בחורה

אל תתאהב אני אומר לעצמי
את כבר נכנסת עמוק לליבי
זה לא עוד סתם
סיפור ישן
זה רציני

לו רק יכולתי הייתי בונה לך ארמון
שולחן קטן עם גג דולף ודליים בו המון
לרוץ שלובים, יחפים, כך בין שלוליות
להתעלס תחת זוג מטריות

בואי ננסה אולי תצמח אהבה
זה ייתכן לחיות לבד אין תקווה
אני מבטיח לא אפגע בך אהובה
זה קשה צפויים הרבה מכשולים
כשביחד הם אינם מזיזים
זו היא סגולת האהבה עד מאה ועשרים

לו רק יכולתי...

מילים: יוסי מור חג'בי, לחן: יוסי מור חג'בי