פתח לה את השער

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אֵיךְ תְּפִילָּתִי
תְּבַקֵּשׁ אֶת הַדֶּרֶךְ לְמַעְלָה....
כָּכָה הִיא עוֹלָה-
יָפָה כְּאַיָּלָה
פְּתַח לָה אֶת הַשַּׁעַר -
בּוֹאִי כַּלָּה!

הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחִים
לֶאֱסֹף אֶת הַדְּרָכִים
אֶת הַבּוֹרוֹת בָּהֶם נָפַלְתִּי-
כְּשֶׁאָבְדוּ לִי הָאַחִים-

ושָׁלָב אַחַר שָׁלָב
בֵּין צְלָלָיו,
מְחַבֵּק אֶת מַכְאוֹבַי אֵלָיו...

אַתָּה הוֹלֵךְ הַבַּיְתָה
מִתּוֹךְ הַשְּׁאֵלוֹת
דְּבָרִים אֲשֶׁר אִיבַּדְתָּ -
תֵּן לָהֶם לִהְיוֹת
כִּי מַה שֶׁנִּשְׁאַר אַחֲרֵי הַכֹּול -
אַשְׁלָיוֹת...
לֹא צָרִיךְ אַף אֶחָד שֶׁיַּדְרִיךְ דַּרְכְּךָ
לֹא צָרִיךְ גַּם כְּשֶׁהַכֹּול חֲשֵׁיכָה
רַק שְׁאָגָה אֲמִתִּית, מִתּוֹכְךָ..

מילים: יוסף בן טוב, לחן: משה סולמי