כל האור שרק אפשר לשאת

ככה סתם, כמו כלום, אחת ושתיים
שדדו ממך את הילדות
לא היו שריטות על הברכיים
לא שמחות, לא יום הורים
לא מחניים, לא צבים
בתוך קופסא של נעליים

כי ההוא נדפק לו כל המוח
ככה זה והחיים קשים
מה היית בסך הכל - גוזל, אפרוח,
ואפשר לצעוק
לבעוט, לצרוח
להכות באגרופים בכל הכוח

כל האור שרק אפשר לשאת
בלי להסתנוור, בלי להשרף עד כלות
כל מה שבהיר כמו האמת
כל מה שהיה צריך להיות
לך יביאו המוני פיות
שדונים ומלאכי שרת
לחייך! ליופייך! לכאבך!
כל האור שרק אפשר לשאת.
וההיא עבדה קשה אל תוך הערב
היא כזאת - לוקחת אחריות
רק עינייך התעקשו למרוד בלי הרף
ישירות, בעקיפין
בדיוק , בערך
כי נושלת מכל ברירה אחרת

הלידה היתה סבירה, כולם חיכו לך
עייפים ונרגשים איך יקראו לך
וכולך היית עתיד, חייך צפנו לך
כמה אור שרק תוכלי לשאת

כל האור שרק אפשר לשאת
בלי להסתנוור, בלי להשרף עד כלות
כל מה שבהיר כמו האמת
כל מה שהיה צריך להיות
לך יביאו המוני פיות
שדונים ומלאכי שרת
לחייך! ליופייך! לכאבך!
כל האור שרק אפשר לשאת.

מילים: אלונה קמחי