בוא נפגש

בוא נפגש בבית קפה על כוס של ארק.
עם השש בש עם הנגינות המוכרות.
עם קול הפטיפון המייבב
נוכל לשתוק אשר נותר לו שם בזכרון.

או שנשב ונדבר בלי מעצור,
מה שאף פעם לא העזנו להגיד,
מה שיכולנו פה ושם לזכור
והמילים כמו תמיד.

מה שהיה אבל ישוב אל הדממה,
אך יש דבר מה שבין אני לבין אתה
שלא יקחו הצער והזמן
והוא אף פעם (הוא אף פעם) לא יתם.

או זה יקרה בליל גשמים ברד ורעם.
בגן העיר ההוא ליד המדרכה,
נדליק גפרור אחד שיהבהב,
יאיר לנו פנים חוורות בתוך החשיכה.

את הדברים את המקומות והשמות.
שעות של בכי ושל צחוקים ומריבה
ובדרכי מסע עשן ומלחמות,
נותרה לנו האהבה.

מה שהיה אבל ישוב אל הדממה...

מילים: נתן יונתן, לחן: נחצ'ה היימן