מצדה שלי

אין לי לא בליסטראות
ולא אבני גזית.
על ביתי, רעות באות,
כאחוזות תזזית.

מדרום ומצפון,
מקדם ומים,
על ביתי שלי אגן,
כל עוד אני קיים.

בגופי שלי אשמור,
על המעט שיש.
את סיפי, לא יעבור,
לא זר ולא כובש.

לא ממון לי, לא קניין,
נשבע בשם אלי.
לגונן יש לי עניין,
רק על בני שלי.

על המצדה שלי,
אשמור לעד, לנצח.
על כל פרח, על גבעול.
שמש נחמות, מעל ביתי הנצה.
מצדה שלי, אף פעם לא תיפול.
מצדה שלי, אף פעם לא תיפול.

אין לי ארמונות זהב.
ולא בתי מרחץ.
על ההר ביתי ניצב,
כמו חזון נפרץ.

לא כתבתי מגילות,
בסתר מדרגה.
לא את שיר המעלות,
כשרוחי נוגה.

לא גיבור אני, אי שם,
בשבי המערות.
לא קנאי, לא בן קנאי,
ברוח מדברות.

יש לי ארץ קטנטנה,
חלקת האלוהים.
בית, שער וגינה.
וילדים חיים.

על המצדה שלי...

מילים: דודו ברק, לחן: נחצ'ה היימן