קצוות

לפני שתיקה, בקצה האור
שלא נותרת עוד יכולת לזכור
הנה נפילה, לא הראשונה
בקרוב החושך בא

עוד מבט לתוך עצמך
רק יעורר בך את הגעגוע
כי בתוך ליבך לא יודעת איך
נשאר האהבה

וכשאת הולכת, מחפשת אור
שוב כשאת נופלת לאותו הבור
קחי כמה זמן שבא לך
רק אל תקפאי

כי גם עננים אפורים וכבדים
יתפזרו עם הרוח
שימי לב אל תעצרי
תנסי להמשיך לנוע
ואל תוותרי עד שניסית את הכל

אחרי השקט נשארת לראות
איך קרן אור תרד על פני העצב
איך עולה תקווה מן האפלה
ובקרוב החופש בא

וכשאת נשאבת לאותו האור
שוב את מתעופפת
שוב את כמו ציפור
שובי אל הארץ
אל תתרחקי

כי גם עננים אפורים וכבדים
יחזרו עם הרוח
אל תנסי לעקוף את הזמן
שממשיך לנוע
ואל תשכחי
שאת - יש בך תמיד את הכל

מילים: יעל דקלבאום