באתי אלייך

באתי אלייך בשבילי הכפר
ענן עם הרוח נישא ועבר,
תרנגול שקרא וחמור שנער
הגשם הביא את ריחות העפר.

ילדה שהקיצה שאלה שאלה
בהנהלה אמרו שדעתך קלה,
פלח ירח בפרדס עלה
כשבאתי אלייך אחותי כלה.

אה, אה, אה...

באתי אלייך והייתי אחר
גללתי לך אבן מפי הבאר,
גלגלנו סגריה זה התחיל לדבר
והאש לא כבתה, אני עוד בוער...

עוד צמא לעינייך, רעב לצחוקך
אל חום ירכיך ואל חן הילוכך
אך הסתיו כבר מביא עוד עני אל פיתחך
את עושה סימנים, רוצה שאלך.

פתחת לי דלתות ומבלי שארגיש,
איך בין הסדן לבין הפטיש,
לקחת שבר כלי ועשית אותו איש
מן הדרך הוא בא וישוב אל הכביש

אל ערים הומיות, מהומת תגרנים
המולת מדרכות, חגיגת אביונים
מוכרים וקונים, הורסים ובונים -
אבקש את פנייך בכל הפנים.

אה, אה, אה...

ישבתי הבוקר בצל החרוב
חולם בהקיץ, הוזה וגנוב
לו קראת לי לבוא, לו בחרת אותי שוב...
הכאב הישן, אך מה זה חשוב.

כי באתי אלייך אז הייתי אחר
גללתי לך אבן מפי הבאר
גלגלנו סיגריה, זה התחיל לדבר
והאש לא כבתה, ואני עוד בוער!

אה, אה, אה...

באתי אלייך כמו אריה נרדף
באתי אלייך, מה קוראים מחופף...

באתי, לא יודע לעבור את הסף...

אה, אה, אה...

כשבאתי אלייך אחותי כלה

אה, אה, אה...

הוי, איזו תקופה...

באתי אלייך... הייתי אחר...

מילים: יענקל'ה רוטבליט, לחן: יענקל'ה רוטבליט