כשאת עצובה

אין מוצא, כשאת עצובה
עלים נושרים ,פרחים נובלים ,והרוח כבדה
ואת ליבך, את שומרת מעצמך
לא נותנת לו , שישקיט ידאג ילטף..

פזמון: הוא קורא לך
מנגן בלילות
אור גדול עוטף אותך
הוא מחכה לך
כל זמן עד שתיהי שלו
רק חייכי, ופתחי את ליבך בשבילו..

את לא מבינה,כשאת עצובה
הדרך נראית מנהרה אפלה בלי מוצא
עוד מנגן אותו המזמור הישן
שעטף אותך בלילות , שהזכיר לך
נשכחות..

פזמון...

מילים: יערה בראון, לחן: יערה בראון