האדם יצור מופלא

האדם בצלם,
הוא יצור מופלא!
בין ברואים בחלד
הוא יחיד סגולה!
אין יפה ממנו,
אין קץ לתבונתו.
כמו מלאך פוסע,
אל בתנועתו!

אז למה רוחי שוב נפלה
וכבר אין בי שמחה?
אז למה כוחי תש
וכל הנשמה בי בוכה?
האדמה חמה
תחת רגלי
והסופה קמה מעלי.

כמו חופה זוהרת,
שמי הרום מעל,
גג עולם מכסף,
וזהב קלל.
כל כוכבי הפלא
נוצצים עכשיו,
ערוכים מקדם
עד סוף מערב.

אז למה רוחי שוב נפלה...

האדם יצור מופלא
(האדם יצור מופלא,
האדם יצור מופלא).

כל יפי החלד
בעיני אבד.
ערפילים של רעל
ועלי סירפד.
יד אדם השמידה
את המתנה!
החלום קרוע
אין עוד תקנה!

לפתע רוחי שוב נפלה...

מילים: אהוד מנור