אהבה

אהבה, מי שלא סובל מאהבה סובל מאי שפיות וכנראה אני אסבול אותה
עד סוף החיים שלי, חיים שלי ככה זה מתאים לי כי זאת אהבה
מי שחי עם אהבה חי בתוך בועה וכנראה אני אחיה איתה
עד סוף החיים שלי חיים שלי ככה זה מתאים לי, כי זאת אהבה

זאת נקודת ההתחלה, תוסיף אותה שמכירה כל נקודת תורפה שלך
תוסיף אותך שתמיד נמצא על סף נקודת שבירה כי תמיד מחפשים
וכשמוצאים מתבאסים מלנוע סביב אותה נקודה, המילה אהבה
שאם לא ינקדו אותה ת'לא תקרא, תקרא לזה איך שתקרא.
וכשיקרה תמיד תחפש נקודה טובה למחשבה לחבר ת'נקודות
לקבל תמונה גדולה, תמונה שווה אלף מילים וכאן מספיקה נשיקה אחת מתוקה

אהבה, מי שלא סובל...

אהבה שווה שמחה, שווה פרפרים בבטן, שווה לקום עם חיוך לחיות בגן עדן
שווה לישון ביחד מתחת לפוך כשקר, היא מאחרת אז לדאוג שלא קרה לה שום דבר.
שווה דיעות הפוכות, שווה בעיטות בקיר, לירוק, לריב לשנוא אחד את השני
כפול דמעות, פחות לשתוק, יותר לצעוק, כפול לשכב על המיטה,
לבכות ולקלל את היום שטבעת במצולות.
שווה כאב בלב, רגשות חדשים כשמנסים לקום בבוקר לאסוף ת'חלקים
כשלא רוצים להמשיך בחיים אבל הגוף נוושם מנסים להאשים
אבל בסוף אתה אשם. ההשקעה בי איזה רשת ביטחון, שווה פחד כשהכל יורד לטימיון.
אהבה שווה תסכול, שווה מרמור, שווה לסבול. אהבה היא שווה הכל...

אהבה, מי שלא סובל...

רק מבט גרם לי להבין שמכל מי שפגשתי את האחת וזה לא מובן.
מה שבתוכי עבר לי, נתפסתי על הרגש שנשאר- זאת אהבה
כל אחד מת להפגין אותה, אבל מצד שני פשוט מת להבין אותה.
כולם מחפשים אחריה וכמה שירים כבר אפשר לכתוב עליה לא יודע.
תופס ת'צמי שואל אוהבת לא אוהבת, תולש עלי כותרת
לא מסתכל על אף אחת אחרת וכל דקה עוברת עם תחושה מסנוורת
אי אפשר איתה ובלעדיה על אמת..

אהבה, מי שלא סובל...

מילים: אמיר פז