קרון ברכבת

ובבוא הגשמים
אני עזבתי אותך
לזרועות האחרת
ובכל הזמנים
שלא הייתי איתך
הייתי קרון ברכבת

כמו שני מטאורים
שעפים בחלל
חיפשנו מקום לשבת
פתאום בית הקפה
היה לרציף
הייתי קרון ברכבת

והיא עוברת מרחקים
במהירות האור
והקטר שלה הוא
מכונה של זמן

רגשות מתחלפים
עם עונות השנה
הבדידות הופכת לקיץ
ואם לא יהיה לנו
איפה לגור
נהפוך את הפזמון לבית

נפתחו התריסים
לשנה חדשה
התפללנו לשלום ולשקט
איך לא שמתי לב
שאני בתחנה
הופך לקרון ברכבת

והיא עושה לי להרגיש
מעט יותר טוב
בעולם

מילים: ארנון טל, לחן: ארנון טל